פסק-דין בתיק ת"ק 8965-12-11

1.         במסגרת שיפוץ נרחב שערכו הנתבעים בביתם, שכרו את שירותי התובעת, אדריכלית נוף, לשם תכנון ופיקוח על הקמת הגינה בחצר. הצדדים העמידו את שכרה של התובעת על סך 6,500 ש"ח.

            אין מחלוקת כי התובעת ערכה עם הנתבעים פגישות, שבמהלכן עמדה על רצונותיהם וכוונותיהם והכינה תוכנית מפורטת להקמת הגינה.

בגין התוכנית שילמו הנתבעים לתובעת 4,000 ש"ח.

2.         את ההפרש מסרבים הנתבעים לשלם, בשל טענותיהם כלפי הנתבעת ובהן:

א.         התובעת לא  ביצעה פקוח על הביצוע.

ב.         לנתבעים נגרמו נזקים כתוצאה מתכנון לקוי ובהם: רכישת אדמה במקום האדמה שפונתה מהחצר בסך 1,500 ש"ח; הזזת ברז וכיור בסך 1000 ש"ח.

3.         עיינתי בכתבי הטענות ושמעתי את טיעוני הצדדים בדיון שנערך ביום 30.7.12. סבורני כי על הנתבעים לשלם לתובעת בגין מלוא העבודה שביצעה עבורם, בניכוי נזקי תוספת האדמה.   אבהיר:-

            מקובלת עלי טענת התובעת כי עשתה את הנחוץ לשם קיום הפיקוח בפועל. גרסתה כי ביקרה בבית הנתבעים מספר פעמים, אף בשעה שהנתבעים לא נכחו במקום, לא נסתרה.   הדברים מתיישבים עם ציון האנשים שעבדו במקום בשמותיהם, הותרת תוכניות חשמל עבור הנתבעת, וזיהוי תחילת הנחת חיפוי דק שלא עפ"י התוכנית. אין מחלוקת כי שוחחה על כך עם הנתבעת, שאישרה כי הנתבעים החליטו לבצע שינויים, ולמעשה לא פעלו ע"פ התוכנית האדריכלית.

            נוסף לכך, גרסת התובעת כי העמידה עצמה לרשות הנתבעים ולרשות בעלי מקצוע מטעמם לא נסתרה. בין היתר התברר כי הגנן של הנתבעים פנה אליה בעניין סוג העצים והשתילים, אך לא קבע עמה בסופו של יום מועד לרכישתם במשותף.

יש להביא בחשבון את השינויים שנערכו בפועל יחסית לתוכנית. אין מחלוקת כי הנתבעים בחרו בסופו של יום, לבצע גינה שונה מזו שתוכננה ע"י התובעת. 

במצב דברים זה, אין לצפות מהתובעת לערוך פיקוח מלא על הביצוע.

מקובל, כי אדריכל, לרבות אדריכל נוף, הנשכר לצורך ביצוע פיקוח, מפקח על ביצוע תוכניות. אין לדרוש מתובעת פיקוח שלא על פי התוכנית שהכינה, אלא פיקוח לפי שינויים שערכו הנתבעים ואינם ידועים לה.  קרי: הגם שביצוע פיקוח נמנע שלא על פני התוכנית שהכינה. קרי: הגם שביצוע הפיקוח כראוי נמנע מהתובעת ע"י הנתבעים, שוכנעתי כי אכן  הגיעה למקום מספר פעמים ועשתה את הדרוש על מנת להשלים את העבודה, באופן המצדיק לשלם לה את מלוא שכרה.

4.         יחד עם האמור, נגרם לנתבעים נזק בעקבות הוראתה של התובעת להוציא כמויות אדמה ממתחם הגינה.

התובעת לא חלקה על כך שניתנה הוראה לפינוי אדמה, על מנת להנמיך את פני הקרקע לגובה 10 ס"מ מתחת לגובה השבילים [כמצוין בתוכנית].  מסתבר, כי התובעת טענה - הן בפני הנתבעים והן בפני הגנן - שכמות האדמה שפונתה סבירה לצורך איזון הגבהים.

            עמדתה זו, גרמה לצורך השלים אדמה כנגד זו שפונתה,  פעולה שעלתה לנתבעים ממון בסך 1500 ש"ח [כולל מע"מ - ראה מכתב הגנן מיום 15.1.12 שצורף לכתב ההגנה].

5.         לא מצאתי ממש בטענת הנתבעים באשר לקיזוז עקב מיקום שונה של הכיור והברז. מלכתחילה מוקמו אלה בתוכנית שאושרה על ידם. אין מקום כי התובעת תשא בהוצאה  הנובעת מרצון הנתבעים לבצע שינויים בתוכנית, מבלי להביא הדבר לידיעתה ולאחר שאביזרים אלו מוקמו תחילה על פי התוכנית המקורית.

6.         התוצאה היא שאני מחייבת את הנתבעים, יחד ולחוד, לשלם לתובעת 1,000 ש"ח.  כן יישאו בהוצאות משפט בסך 350 ש"ח. התשלום יבוצע  בתוך 21 יום מעת קבלת פסק הדין, אחרת יישאו סכומים אלה הפרשי הצמדה וריבית כדין, מיום הגשת התביעה ועד לתשלום בפועל.

המזכירות תשלח את פסק הדין לצדדים בדואר רשום.

ניתן לבקש רשות ערעור מבית המשפט המחוזי בתוך 15 יום.